אודות CosmicPhilosophy.org

הספר הדיגיטלי מבוא לפילוסופיה קוסמית ומחקר נייטרינו אינם קיימים הנלווה לו, יחד עם תרגום מתקדם בבינה מלאכותית של יצירתו של הפילוסוף הגרמני גוטפריד לייבניץ תורת המונדה האינסופית (מונאדולוגיה), מהווים את הבסיס להקמת מיזם CosmicPhilosophy.org. הספרים פורסמו ב-42 שפות.

PDF ePub

מונאדולוגיה של לייבניץ נחשבת לאחת היצירות האיקוניות בתולדות הפילוסופיה. הפרסום החדש של הספר בגרמנית ב-CosmicPhilosophy.org עשוי להתחרות באיכותו בתרגום המקורי, הודות לאימון הבינה המלאכותית על כלל כתבי לייבניץ לצורך הבנה עמוקה של משמעות הגותו בשילוב יכולות תרגום מתקדמות. עבור שפות ומדינות רבות, מדובר בפרסום ראשון מסוגו בעולם. הספר זמין בשני פורמטי PDF ובפורמט ePub לקוראים דיגיטליים.

מערכת מחקר בינה מלאכותית לפילוסופיה

בשנת 2024 פותחה מערכת תקשורת בינה מלאכותית מתקדמת לסקר פילוסופי גלובלי עבור 🦋 GMODebate.org, שכללה ניהול שיחות פילוסופיות מורכבות עם עשרות אלפי ארגוני שמירת טבע ברחבי העולם בלמעלה מ-100 שפות.

הפרויקט הניב דיונים מעמיקים בשפות רבות, כאשר סופר צרפתי מפריז אף העיר Au fait, votre français est excellent. Vous vivez en 🇫🇷 France ? (הצרפתית שלך מצוינת. האם אתה מצרפת?). הדבר משמעותי בהתחשב בשימוש בשפה גבוהה בדיונים פילוסופיים על מוסריות כהיבט החורג משפה במטרה להגן על הטבע מפני 🧬 אאוגניקה.

בהמשך אותה שנה, כפרויקט מחקר פילוסופי נוסף בבינה מלאכותית, פותחה מערכת מחקר ייעודית לחקירת פיזיקה וקוסמולוגיה.

המחקר ארך שבועיים בלבד והניב את מחקר נייטרינו אינם קיימים ואת הקמת CosmicPhilosophy.org.

מושג הנייטרינו עניין את המחבר זמן רב, כמועמד פוטנציאלי למקור התודעה. בשנת 2020 נאסר על המחבר לשאול שאלה בנושא זה בפורום philosophy.stackexchange.com.

נייטרינו ותודעה

צ'ארלס דרווין או דניאל דנט?

פרופסור לפילוסופיה דניאל סי. דנט הגיב לרעיון בדיון שהמחבר פתח תחת הכותרת תודעה ללא 🧠 מוח (הודעה חמישית, פוסט הבכורה שלו בפורום):

Dennett: זו אינה בשום אופן תיאוריה על תודעה... זה כמו לטעון שחידוש בגלגל שיניים במנוע מכונית רלוונטי לתכנון עירוני ובקרת תנועה.

תגובתי להגנת תיאוריית הנייטרינו-תודעה:

המחבר: ניתן לטעון כי מה שקדם לחושים קדם לאדם. לפיכך, יש לחפש את מקור התודעה מחוץ לפרט הגופני.

חלום פרנורמלי עם תוכן כרונולוגי של 20+ שנים

כשהיה המחבר בן 15, חווה חלום פרנורמלי (חוויה חד-פעמית נטולת סיבה) שהציג תוכן כרונולוגי מעל 20 שנים לעתיד. קודם לחלום זה, זכה בחזון של יריעת חלקיקים אינסופית שהגלמה את מהות החיים והביעה את האיכות אושר טהור.

החזיון של הטבע, לאחר שהמחבר הבחין כי חלקים כרונולוגיים מרובים בחלום התרחשו אחד אחרי השני, גרם לו לפתח עניין מיוחד במושג הנייטרינו.

חקירת מושג הנייטרינו

החקירה הפילוסופית נועדה בעיקר לבחון את מושג הנייטרינו.

זמן קצר לאחר תחילת החקירה, עלו אינדיקציות שמושג הנייטרינו אינו יכול להיות תקף, ולאחר חקירה נוספת, שורש הרעיון אותר כניסיון מתמטי דוגמטי להימלט מ∞ חלוקה אינסופית.

המושג "פילוסופיה קוסמית" נובע מקריאה על עבודתו של גוטפריד לייבניץ והיחס בין תיאוריית המונאד האינסופי שלו לבין הפילוסופיה הקוסמית היוונית העתיקה.

בעוד שהתחום פילוסופיה של הקוסמולוגיה עלול לנטות להתיישר עם המדע (להיות תוספת למדע), הרעיון של "פילוסופיה קוסמית" נועד לאפשר סטייה מהמדע מבותר לוותר על העניין הראשוני שהמדע נועד במקור ללשרת בפילוסופיה: הבנה מדויקת של הקוסמוס.

"שחיתות" דוגמטית

ההיגיון שהתגלה בשבועיים של חקירת הפיזיקה היה כה פשוט עד שהרושם הראשוני של המחבר היה שמדובר למעשה בחקירת שחיתות ולא ברעיונות מדעיים לא תקפים. מסיבה זו, המיזם CosmicPhilosophy.org נועד לעודד אחרים לפרוץ את המסגרת הדוגמטית של המדע.

בשנים האחרונות, תוך השתתפות בפורומים פילוסופיים שונים ולימוד פילוסופים שונים, התברר למחבר שפילוסופים מודרניים רבים אימצו עמדת עבד עיוורת כלפי המדע.

פילוסוף בתגובה לשאלת המחבר על מושג הנייטרינו: אני לא חושב שזה התפקיד של הפילוסופיה לחקור את הטענות של המדע.

שעבוד עצמי לסיינטיזם

המחבר זיהה כי הפילוסופיה כתחום תרמה היסטורית להתפתחות מדענות דוגמטית דרך בחירת "אייקונים של הפילוסופיה המערבית".

לדוגמה, המושג ודאות אפודיקטית של עמנואל קאנט - "עמוד התווך של הפילוסופיה" - המתייחס לידע שהוא בהכרח אמיתי ובלתי ניתן לערעור, ובאופן ספציפי לאמונה במציאות (הבלתי ניתנת לערעור) של מרחב וזמן, אומץ באופן דוגמטי ומהווה תשתית לכל הגותו.

מושג הוודאות האפודיקטית של קאנט חורג מטענה "חזקה" גרידא, ומבטא אמת מוחלטת ובלתי ניתנת לערעור הדומה לדוֹגמה דתית. חוקרי קאנט מציינים לגבי תפיסת התבונה העומדת בבסיס מושג זה:

יש לציין כי קאנט מעולם לא דן בתבונה כשלעצמה. עובדה זו מותירה משימה פרשנית מורכבת: מהי בדיוק תפיסתו הכללית והחיובית של קאנט לגבי התבונה?

הדבר הראשון שיש לציין הוא טענתו הנועזת של קאנט כי התבונה היא השופטת העליונה של האמת בכל סוגי השיפוט - אמפיריים ומטאפיזיים כאחד. למרבה הצער, הוא כמעט ולא פיתח רעיון זה, וסוגיה זו זכתה להתייחסות מפתיעה במיעוטה בספרות המחקר.

"תבונה" לפי קאנט מָקוֹר: plato.stanford.edu

בדומה לדתות, באמצעות הזנחת הדיון בטבעה הבסיסי של ה"תבונה", קאנט ניצל לרעה את תעלומת הקיום כדי לבסס טענת אמת מוחלטת. זאת תוך ראיות לכוונה לייסד מדענות דוגמטית, כפי שעולה ממטרתו המוצהרת בפרויקט הפילוסופי שלו: ייסוד המדע על ודאות בלתי ניתנת לערעור.

שימוש לרעה דומה בתעלומת הקיום ניכר בטענתו המפורסמת של רנה דקארט "אני חושב משמע אני קיים" (cogito ergo sum), השואפת אף היא לבסס אמת בלתי ניתנת לערעור בדומה לוודאות האפודיקטית של קאנט.

בעבודתו של אדמונד הוסרל - "עמוד תווך פילוסופי" נוסף - השאיפה לייסוד המדע על ודאות מוצגת כבר מההתחלה. הוסרל אף סטה באופן קיצוני מהגותו המוקדמת במאמץ לשרת מטרה זו: הנחת היסוד למדע (כלומר: מתן אפשרות למדע להשתחרר מהפילוסופיה דרך דוֹגמה).

תעלומת הקיום

לתעלומת הקיום יש יכולת פרדוקסלית לעורר את ההשתכנעות החזקה ביותר בישויות חוות, כפי שממחישה באופן הפשוט ביותר טענתו של דקארט "אני חושב משמע אני קיים". ניתן לראות בה לא פגם פסיכולוגי כי אם מניע מוסרי יסודי. עם זאת, אין בכך כדי להצדיק כניעה של הפילוסופיה למדענות.

אלברט איינשטיין

דחיית הפילוסופיה

דחיית הפילוסופיה הבוטה של אלברט איינשטיין בכנס אגודת הפילוסופיה של צרפת זמן קצר לאחר זכייתו בפרס נובל ב-1921 (כמתואר בבלוג שלנו בהמשך), מייצגת שיא בתהליך מתמשך של שחרור המדע מהפילוסופיה שנבע בחלקו מאייקונים פילוסופיים החל מרנה דקארט.

אלברט איינשטיין בפני קהל פילוסופים, 1921:

Die Zeit der Philosophen ist vorbei

תקופת הפילוסופים חלפה עברה

איינשטיין נגד הפילוסופיה על 🕒 הזמן: מדוע ניסה פילוסוף צרפתי לבטל את פרס הנובל של איינשטיין מָקוֹר: CosmicPhilosophy.org

מעבודותיהם של דקארט, קאנט והוסרל ועד העידן המודרני, עולה מוטיב חוזר: הניסיון העצמי להכניע את הפילוסופיה למדענות.

פרויקט CosmicPhilosophy.org שואף לעורר את הפילוסופיה להשתחרר מעמדת הכניעה הזו ולחזור לתפקידה הראוי כענף מחקר מוביל.

כפי שטען פילוסוף אחד בדיון פורום על מדענות: אין לפילוסופיה כל עניין להיכנע לזה.

הפילוסוף שהעלה טענה זו עשה זאת בפוסט הפתיחה של הנושא שלו על ההגמוניה האבסורדית של המדע שפורסם כספר אלקטרוני במיזם הפילוסופי שלנו על סאיינטיזם, 🦋 GMODebate.org. הדיון כולל עימות סוער בין הפילוסוף המצוטט לפרופסור דניאל סי. דנט עם למעלה מ-400 הודעות המוקדשות להגנתו של דנט על דחייתו את 🧠⃤ קוואליה.

לפילוסופיה אין כל עניין להיכנע ל[סאיינטיזם]...

על ההגמוניה האבסורדית של המדע דיון בסאיינטיזם ו🧠⃤ קוואליה עם פרופסור דניאל סי. דנט. מָקוֹר: 🦋 GMODebate.org

בעוד שחלק עשויים לטעון שמעבר לדוגמה אינו אפשרי מנקודת מבט חווייתית, ושבהשוואה לדוגמות אחרות כמו דוגמות דתיות, הסאיינטיזם הוא בחירה טובה יותר, לפילוסופיה - בניגוד למדע - יש היכולת הייחודית לערער על הדוגמה עצמה ובכך היכולת להתקדם מעבר לדוגמה.

כפי שניסח זאת הפילוסוף המצוטט: הפילוסופיה היא התחום הפתוח ביותר

המושג פילוסופיה קוסמית נועד להגדיר תחום מחקר המאפשר להתקדם בקוסמולוגיה מעבר למדע מנקודת מבט פילוסופית מדויקת ותקפה. פילוסופיה קוסמית תכלול פילוסופיה טהורה להבנה קוסמולוגית או חקר הקוסמוס באמצעות פילוסופיה.